אינדקס הפורומים  •   חיפוש  •   רשימת משתמשים  •   קלאנים  •   מדליות   •   הרשמה  •   לוח בקרה אישי  •   התחבר כדי לבדוק מסרים אישיים  •   התחבר
 פרק מסיפור
 פרולוג: עם עלות האור
צפה בנושא הבא
צפה בנושא הקודם
שליחת הודעה חדשהההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה
מחבר הודעה
blackraven
לוחם
לוחם



משתמש מספר: 29,784
הודעות: 42








הוסף משתמש זה לרשימת החברים שלך

  

הודעהנשלח: 31/05/2017 ב- 20:04:28 תגובה עם ציטוט  דווח

אני חדש פה בפורום, אז אם עשיתי משהו בניגוד לחוקים פה שתדעו שזה כנראה בטעות.
אשמח לקבל חוות דעת על הקטע שאני מפרסם, זה פרק ראשון מסיפור. מקווה שתהינו מחייך

עם עלות האור

טור הפרשים חצה בשעטה את הדרכים הסוהליות שהובילו אל קירטוריטאק, מעיף באוויר רגבי אדמה ורומס את העשב הירוק והרענן נוטף הטל. השמש זרחה באופק, מעל לכרמי הגפנים, מעניקה לעולם אור רך ולבן.
אבל ארימוס ראה רק שחורות באותו הבוקר.
אם מה ששמע היה נכון, הרי שמדובר במכה קשה ביותר לצבא הנאילאת'י בכל מסע הכיבוש הארור הזה, ואולי אף יגרום למפלתו של הנשר בידי הנמר.
הוא הסיט קווצת שיער סוררת שנדבקה בזיעה למצחו ולאחר נעץ בחוזקה את דורבנותיו בצלעותיו של כתם- לילה "קדימה סוס ארור שכמוך. תראה לי שאתה יכול ליותר מזה". לחש לו ארימוס.
כתם- לילה האיץ בתגובה והרעיד את הקרקע בקול פרסותיו. מאחוריו, יתר חייליו נאבקו להישאר בקצב של הסוס השחור.
השמש כבר הייתה במרום השמיים כשהגיעו ארימוס וחייליו אל קירטוריטאק. משעברו את חומות האבן, קפץ מעל לכתם- לילה ומסר את המושכות לאחד מנערי השרת שניצבו שם למטרה זו. ארימוס החל ללכת אל העיר כשלפתע לוחם שרירי שנשר רקום על חזהו חסם את דרכו של ארימוס בעזרת החנית שלו "קיבלתי פקודות ברורות לא לתת לאיש לעבור" אמר בטון רשמי.
ארימוס סטר בזעם על פניו של החייל. בסטירה המצלצלת היו את כל הלחץ והזעם שאר בתוכו בכל הלילה האחרון. "אתה יודע למי אתה פונה, חייל? איש לא חוסם את דרכו של ארימוס טלינט, הגנרל של הלגיון שלך, חדל אישים מטומטם שכמוך!" צרח עליו "תפנה את הדרך מיד או שאדאג אישית לפיטוריך המידיים!"
החייל רעד ונגע בלחיו הדואבת שהייתה סמוקה כעגבנייה בשלה ונראה כי הבין את הרמז. "כמובן המפקד. סלח לי על טעותי"
ארימוס נחר בבוז והדף אותו מדרכו. לפעמים החיילים החדשים יכולים להיות כל כך חצופים!
הוא סב לאחור אל טור חייליו שהביט בו בדממה "לכו לשתות או לשחק בקוביות, עם השקיעה נצא חזרה אל מחנה הצבא".
הם הצדיעו לו והחלו לפטפט בניהם בדרכם לעוד איזה פונדק זול, מהסוג שלרוב חיילים נכנסים אליו כדי לקנות בירה ותרנגול צלוי במחצית רסיס כסף. הוא לא היה זקוק היום לחיילים כלל. טוב, למעשה
היה לו צורך בחייל אחד בלבד.
"הגנרל ארימוס. כה חבל שאנחנו נפגשים רק בנסיבות מצערות כאלו". אמר ג'וספר מאחוריו.
ארימוס פנה לאחור, הצלקת שנמתחה בלסתו של ג'וספר גרמה לפיו להתעוות במין חיוך רחב שעיצבן אותו. הוא נאלץ לאמץ כל טיפת רוגע כדי לא לסטור גם לו "אכן. כה חבל" אמר ללא שמץ של חמימות "תוכל להואיל בטובך להראות לי מה בדיוק החרפה שהתחוללה פה הלילה? מה היה יכול להיות כה חשוב שהוזעקתי בגללו להגיע מהחזית לעיר המסריחה הזאת?"
"אני מתפלא. בשלב הזה שמועות היו אמורות לפרוח באוויר, ככל הנראה באמת הצלחנו לדאוג ששום ידיעה חשובה לא תצא מהחומות הללו" אמר ג'וספר בהערכה עצמית שגרמה לארימוס להיות עצבני יותר משהיה, אם כזה דבר אפשרי בכלל.
"בלי משחקים, חייל. אני מזהיר אותך. ידוע לי כבר מה קרה פה הלילה, נכנסה יחידת מתנקשים וחיסלה המון חיילים במשמרת שלך" אמר ארימוס בנימה נוקבת "אבל לא ידוע לי כל מה שקרה כאן. ואני רוצה שתספר לי בדיוק מה הבלגן שהשארת מאחוריך"
ג'וספר שקל דבריו, ואחר כך הנהן "בסדר גמור. מוטב יהיה אם תבוא בעקבותיי, אל העיר העתיקה של קירטוריטאק".
הם הלכו קרוב לשעה שבה ג'וספר שמר על שתיקה. ארימוס לא סבל את הקצין. הוא היה סגן מפקד החטיבה שהושארה לשמור על העורף, אבל השתחצן כאילו היה הגנרל הראשי בכבודו ובעצמו. כאילו שיש לו זכות להסתיר מידע מהחשובים ממנו! ארימוס החליט לנהוג בו בחסד, לפחות בינתיים. אולי האוויר הלח והמסריח הזה טימטם לו את המוח. נראה מסביבו שהעיר התחילה לחזור למסלול החיים הרגיל שלה. השוק היה נראה עמוס, אם כי אווירה קפואה הסתתרה מתחת להמולה. והרחובות חזרו להסריח כפי שרחובות של עיר צריכים להיות. ריח צואה, זיעה, עשן וריח לחם טרי שיצא זה עתה מהתנור מעורב בריח סוסים ובשר ניצלה. לא ריח של גופות וריקבון ששרר בעיר לפני מספר שבועות.
לבסוף עצרו מול מצודת האבן הגדולה שנבנתה בפאתי העיר העתיקה של קירטוריטאק. זה היה מבנה אבן מרשים ביותר, הכול כמובן ביחס ליתר הבניינים המכוערים שהיו בסוהל. גובהו היה קרוב לארבעים מטרים וצריחים רבים הזדקפו מעלה כאילו היו אצבעות שיש ענקיות. בחלונות שובצו זיגוגי זכוכית צבעוניים שהציגו סצנות קרב מתקופות שונות בהיסטוריה הסוהלית, ומעל לשער הראשי פוסלו זוג נמרים משתופפים חושפי שיניים ושלופי טפרים. דברים שיכלו לגרום למצודה להביך כל נאילאת'י שעבר לידה אלמלא דגל הנשר אדיר המימדים שהתנוסס מעל לבית השער, ועליו רקומה באותיות מסולסלות המימרה הנאילאת'ית 'כאלים לארצות הניכר'.
שני שומרים הצדיעו להם כשטיפסו ארימוס וג'וספר במדרגות השיש אל המצודה. ג'וספר הנהן אליהם ופטר אותם בהינף יד. "אני מצטער על המתנתך הארוכה, אך רק כעת אוכל לספר לך בדיוק מה אירע הלילה כשאנו במעט פרטיות.
"רק כדי להאיר את עיניך, גנרל, היה עלינו להסתיר את מרבית הפרטים לבל ידלוף דבר מן הפרטים החשובים בפרשייה הזו מהמצודה הזו החוצה. שכן ידיעה מפורטת על אירועי הלילה יכולה לחולל מהומות בקרב הצמיתים הסוהלים שהיו מערערות את כל אחיזתנו בחבלי הארץ שכבשנו".
הם נכנסו אל האולם המרכזי של המצודה, מקום שבימים כתיקונם היה מלא בחיילים ששותים מיץ לימון קריר ומשחקים בצ'אספון, אבל למרבה חרדתו של ארימוס היה המקום נראה כעת כמרפאת שדה.
לא, יותר גרוע. חדר מתים.
קיסטריאכים מהמסדר האפור הלכו לאורך החדר. מסדר האלים שטיפל במתים וחלק להם את הכבוד האחרון שניתן לתת לאדם. סדיני פשתן היו פרושים על גוויות דוממות בטורים שנמתחו לאורך כל האולם. "אלים אדירים" התנשם ארימוס בכבדות "סיפרו לי על זירת קרב. לא אמרו לי שהשלישי עשה פה מסיבה הלילה."
"לא גנרל, אבל קרוב לכך. כמות לא ידועה של אנשים חדרה הלילה לקירטוריטאק וחיסלה חיילים רבים. ולא רק חיילים, הם הרגו אזרחים תמימים- זקנים וצעירים, נשים וגברים כאילו היו עדר פרות שטובחים להאכלת הצבא".
"תפסתם אותם?" שאל ארימוס. אלים. האם לא היה כעת בגיהינום?!
"לצערנו, הם ברחו לפני שתפסתי אותם. הטבח היה מרוכז ברובעים העתיקים יותר של העיר ועד שהגיעתי עם תגבורת מהחלקים החדשים של העיר הם כבר ברחו כשזנבם מקופל בין רגליהם. אך הנזק נעשה. הם שרפו בתים רבים, וטבחו אנשים על לא עוול בכפם. שלחנו מאתיים חיילים שיחפשו אחריהם. ההשערה שלנו כעת היא שככל הנראה הם נסים אל איגוראת'"
אזרחים נהרגו. ארימוס האמין שזו הייתה איוולת לשמה שהמלך נתן רשות לאזרחי האימפריה להתחיל לאכלס את השטחים שנכבשו. כעת התברר שצדק, לרוע המזל.
"כמה נהרגו?" שאל ארימוס, חושש מהתשובה.
"נכון לספירה כעת, שש- מאות שלושים ושבעה אנשים. מתוכם כארבע מאות חיילים ושבע- עשרה נשים. ותנחש מה? כולם נאילאת'ים. לא היה אפילו בן- ניכר אחד בכל הספירה" אמר ג'וספר, זורק בתמציתיות את המספרים לאוויר. "אנו חוששים כי יהיו עוד שיתגלו מתחת לבתים שקרסו מן ההצתות." נראה שרצה להוסיף דבר מה אך השתתק. הוא היה נראה מעט לחוץ, ואולי מפוחד- דבר שגרם לצלקת המחייכת שעל פניו להיראות גרוטסקית.
ארימוס לא אהב את מבטו "מה לא אמרת לי ג'וספר?"
"זה לא היה הגרוע מכל, גנרל. אילו הייתה זו פלדה רגילה שפגעה בהם הייתי נרגע, אם ניתן להירגע ממצב כזה אבל..." הוא התקרב אל אחת הגוויות ששכבה בסמוך אליהם "...אני לא יודע מה לעזאזל בשם הגיהנום של השלישי הרג אותם". הוא משך בפתאומיות את הבד הצחור והיפהפה מעל מראה מזעזע ומכוער.
הפנים הושחתו לחורבה אחת גדולה. רשת של סדקים השתרעה לאורך הפנים כאילו הייתה אדמה יבשה ולמודת שמש. העור החמים היה כעת יבש ושחור כערמת אפר כבשן והדיף באופן מוזר ריח לח ומבחיל. אבל הגרוע ביותר היו העיניים שהשתמרו במצבן הטבעי והביטו בו באופן שגרם לו להסב את פניו. אבל המראה המחריד נקטע בפס לבן שהיה חרוט בלב הצוואר, מטה ממנו היתה הגופה נראית כמו גופה רגילה.
קבס עלה בגרונו של אירמוס "מסטור האדיר" מלמל בשקט. הוא לא היה אדם מאמין מעולם. כמו יתר הלוחמים אמונתו התבטאה רק בשריפת תפילות לפני היציאה לקרב בנוכחות קיסטריאכים מהמסדר הזהוב. אבל לנוכח המראה שנגלה לעיניו כעת, אירמוס קיווה שיש אלים שישמרו עליו מלמעלה. "כולם ככה?" פלט לבסוף.
"מרביתם נראים ככה, והיתר מפציעות עמוקות, בעיקר בגב. הייתי מנחש שהם היו חמושים בסכינים או חניתות. אבל זה..." הוא נענע בראשו "גורם לי לחשוב שלא מדובר במשהו טבעי."
אירמוס הדחיק את הרצון להסכים עמו. אסור ששמועות אודות מאגיה וכישוף ידלפו לאוזני כולם. "אני משוכנע שהם הרעילו מוקדם יותר את מי השתייה שבמצודה. אם אינך מאמין לי, תשלח את אחת הגופות לבדיקה באוניברסיטה באיסטילופן."
ג'וספר הביט בו בתדהמה "אבל הגנרל! איך הם יכלו להרוג כה רבים באמצעות רעל? חשוב על כך. מדוע קראתי לך? אתה האדם היחיד שיבין את המצב לאשורו."
"קראת יותר מדי סיפורים על מאגים ודרקונים, ג'וספר." אמר לו ארימוס בלאות "זה היה רק רעל."
"לא!"
"תקשיב חייל! זה היה רק רעל" אמר לו ארימוס בקרירות קטלנית "מובן?"
ג'וספר בהה בו באטימות "כן גנרל." אמר באי רצון.
"יפה. אני מבין שהגענו להסכמה. אם כך, אלך לכתוב דיווח מפורט לרב- גנרל על טבח בקירטוריטאק בשעות הלילה המאוחרות." הוא החל לפנות לעבר היציאה כשאחז בו עניין מטריד נוסף. "ככל הזכור לי ג'וספר, אתה סגן מפקד החטיבה. רענן את זיכרוני ואמור לי מי המפקד הישיר של חיל המצב שבקיטוריטאק? האם הוא נמצא פה כעת בין הגופות?"
"המפקד שלי היה רודאל איוורת'." השיב ג'וספר בנימה קלה של... אי נוחות? "הלילה במקום להישאר במצודה הוא הלך להתהולל באחד הכפרים דרומה מכאן."
" והיכן הוא כעת?"
"דאגתי לכליאתו המיידית בעוון גרימה לרצח, התרשלות בתפקיד ובגידה במולדת. הוא יישלח לאיסטילופן להישפט בידי המלך." אמר ג'וספר, כשהחיוך כל פניו נראה כעת אמיתי ביותר, נוטף ממזרות.
"יפה עשית. אתה מקודם כעת להיות מפקדה החדש של חטיבה שמונה בלגיון החמישי של הוד מעלתו המלך נאירון, בשל תושייה יוצאת דופן בלה בלה בלה..." הוא קירב את פיו לאוזנו של המפקד הטרי "הטל עוצר על העיר משקיעת החמה, וכל איש שיצא יהרג. תשרוף את העיר כולה ותחנוק כל גרון, אם תזדקק לכך, כדי למצוא את המתנקשים הארורים הללו. זוהי המשימה הראשונה שאני נותן לך והיא בעדיפות עליונה מכל דבר אחר." לחש לו.
"כפקודתך גנרל." אמר בהצדעה. "תישאר לסעוד איתנו לערב?"
ארימוס החליט שנמאס לו מהעיר המחורבנת הזו "תודה על ההזמנה, אך אני מעדיף לחזור אל החזית מהר ככל האפשר."
הוא החל לצעוד במהירות מחוץ למצודה. אל השוק הסואן והחום הדביק ששרר בו כששאלה אחת עדיין הדהדה בראשו.
מי לעזאזל באמת עשה את זה?
או ליתר דיוק, מה עשה את זה?


היי, זה הפרק השני ממה שאני כותב, אשמח לקבל חוות דעת.
אשמח גם אם תוכלו להגיד בשורה אחת מה אתם חושבים על:
יורן
סקייל

וזהו נראה לי... קריאה מהנה מאוד שמח




ספוילר: 


נערך בפעם אחרונה על-ידי blackraven בתאריך 11/06/2017 ב- 17:46:01, נערך בסך הכל 2 פעמים
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי 
hipy
היפי ממשטרת אשלום
מנהל ראשי



משתמש מספר: 4
הודעות: 9,359







מדליות: 12 (ראה עוד)
כרטיס קיסקוס (9) (סך הכל: 1)
הוסף משתמש זה לרשימת החברים שלך

  

הודעהנשלח: 01/06/2017 ב- 11:16:44 תגובה עם ציטוט  דווח

פרק מאוד מוצלח, העלילה זורמת ומהר מאוד מתחברים אליה ולאווירה.

קצת עצות:
עדיף לדעתי להשתדל לא לזרוק את כל השמות של המקומות \ אנשים \ שבטים ישר בפסקה הראשונה, כי זה יוצר בילבול ועומס על הקורא.
במקום זה כדאי לטפף את השמות לאט עם התפתחות העלילה.
בנוסף הרגשתי קצת בעיה עם כתיבת הציטוטים, אתה עובר לפעמים בין משפט לציטוט בלי להוסיף נקודה או משהו שיפריד בין החלקים, וזה קצת צורם לי.
האמת שאף פעם לא הייתי טוב בלקבוע איך כדאי לכתוב את הציטוטים מבחינה טכנית, אולי לגיל (מנהל הפורום) יהיה משהו יותר חכם להגיד בנושא.

חוץ מזה נהנתי לקרוא מחייך
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי בקר באתר הבית של המשתמש 
PumPkiN Soul
King of the Pumpkin Patch
מנהל



משתמש מספר: 17,377
הודעות: 13,856
מיקום: Vaginaboob
כינוי קודם: קרדום הקרב





מדליות: 6 (ראה עוד)
שק מטבעות - 50 (סך הכל: 4)
הוסף משתמש זה לרשימת החברים שלך

  

הודעהנשלח: 01/06/2017 ב- 19:16:37 תגובה עם ציטוט  דווח

תראה איזה יופי, עמדתי להגיב לך בפורום השני ולפני שהספקתי פרסמת כאן, בפורום שאני מנהל.
אז קודם כל תודה רבה לך על הפרסום, תמיד נהדר שאנשים מפרסמים כאן יצירות שלהם.

הסיפור מצוין. הוא כתוב מעולה, זורם, התיאורים חיים ולא מכבידים על הקריאה, ובאמת נהניתי לקרוא אותו.
עכשיו, אני מסכים עם אייל (היפי), אתה זרקת לנו המון פיסות מידע ושמות בפרק זמן מאוד קצר, שמאוד מבלבלים את הקריאה.
בפרולוג הזה למדנו שיש שני ממלכות במלחמה, אלים, מסדר של אלים, מנהגים, אבל השמות האלו לא אומרים לנו כלום וסתם מכבידים על הקריאה וקצת תוקעים אותה.
רצוי להמעיט קצת בנתינת המידע על העולם בפרקים הראשונים, ובעיקר להציג לנו את הדמויות כדי שנוכל להתחבר לסיפור טוב יותר.


מבחינה טכנית, בסוף כל משפט שדמות מדברת אתה לא מכניס סימני פיסוק, בין אם זה פסיק או נקודה וכו'. עכשיו, אני מודע לזה שמדובר קצת בתחום אפור בכתיבה, בין אם לשים נקודה או פסיק בתוך המרכאות או מחוץ להן. אבל פה היו מקומות שעשית לא את זה ולא את זה. יכול להיות שזו הייתה טעות, אבל רצוי לשים לב להבא (:

משהו קטן נוסף,
ציטוט:
אמר ג'וספר בהערכה עצמית שגרמה לרודאל להיות עצבני יותר משהיה, אם כזה דבר אפשרי בכלל.

קראת לארימוס רודאל פה, שבהתחלה חשבתי שזה היה שם המשפחה שלו אבל אז הבנתי שמדובר בכלל במפקד של ג'וספר. טעות קטנה ממש, אבל סתם שתכיר ותדע (:

בכללי הסיפור מצוין, חזרתי על הדברים שהיפי אמר ומלבד אלו אין שום דבר להעיר פה.
המשך כך (:

_________________
Image
קרדיט לסילבר על החתימה ועל האווטאר



Image




אפילו היפי מהלל:
ספוילר: 
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי 
blackraven
לוחם
לוחם



משתמש מספר: 29,784
הודעות: 42








הוסף משתמש זה לרשימת החברים שלך

  

הודעהנשלח: 01/06/2017 ב- 19:34:29 תגובה עם ציטוט  דווח

PumPkiN Soul כתב:

משהו קטן נוסף,
ציטוט:
אמר ג'וספר בהערכה עצמית שגרמה לרודאל להיות עצבני יותר משהיה, אם כזה דבר אפשרי בכלל.

קראת לארימוס רודאל פה, שבהתחלה חשבתי שזה היה שם המשפחה שלו אבל אז הבנתי שמדובר בכלל במפקד של ג'וספר. טעות קטנה ממש, אבל סתם שתכיר ותדע (:
(:


וואי תודה רבה באמת לא שמתי לב לשטות הקטנה הזאת . נראלי זה קרה בגלל שאני כותב את הפרק של רודאל (שאותו אפרסם בהמשך, אולי.) במקביל אז התבלבלתי קצת.
אתה תוכל לקרוא את הקטעים שפרסמתי בפורום האחר? הם מתרחשים באותו עולם וקשורים לעלילה אז באמת אשמח אם תגיב.
ושוב תודה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי 
ExTal
מציתן סדרתי לחיים ולמוות
לוחם יהלום



משתמש מספר: 16,969
הודעות: 9,261

כינוי קודם: TUB





מדליות: 108 (ראה עוד)
כרטיס קיסקוס (9) (סך הכל: 1)
הוסף משתמש זה לרשימת החברים שלך

  

הודעהנשלח: 01/06/2017 ב- 20:31:41 תגובה עם ציטוט  דווח

לפני שאשכח - משפט שאהבתי
ציטוט:
שאל ארימוס. אלים. האם לא היה כעת בגיהינום?!


אני אישית לא מתחבר לשפה בכלל
נשמע לי מאולץ מדי המילים הגבוהות, ולפעמים זה היה ממש נראה לי לא נחוץ =
ציטוט:
של הלגיון שלך, חדל אישים מטומטם שכמוך!"

חדל אישים, שזה אחלה ביטוי (אני מבטיח לעצמי להשתמש בזה פעם הבאה שמישהו מעצבן אותי) לא התחבר עם מטומטם, שזה מילה שהייתי נותן לכל דמות בת 8 בלב רמת השרון להגיד..
שוב, יכול להיות שזה פשוט העניין שאני לא אוהב בכלל את השפה, ממ אבל קראתי כבר דברים שלא הפריעו לי כמו פה^

מלבד זה אחלה תיאורים, דמות מעוררת עצבים שזה חביב, עלילה פותחת טוב, והפרק חותם בשאלה. שזה +1

אגב, ממש הפריע לי "לבדיקה באוניברסיטה באיסטילופן." כאילו אוניברסיטה זה מלטינית נדמה לי
ואיסטילופן, זה מהראש שלך נכון ? כלומר, כל השמות האלה המוקרצים. הם מהראש שלך^ תנסה להיצמד לאיזה משו שיקשור אותם. לא יודע סתם צרם לי לקרוא את זה.. כי זה כזה. תמציא מילה לאוניברסיטה פשוט, או לא יודע. חשבתי שפשוט היה קל לכתוב את המילה הזו, כי היא כאילו יותר טובה מ"מעבדה" או שיט אחר בסגנון.

תודה על הפרסום אחשלי תמשיך
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי 
blackraven
לוחם
לוחם



משתמש מספר: 29,784
הודעות: 42








הוסף משתמש זה לרשימת החברים שלך

  

הודעהנשלח: 01/06/2017 ב- 21:25:48 תגובה עם ציטוט  דווח

ExTal כתב:
לפני שאשכח - משפט שאהבתי
ציטוט:
שאל ארימוס. אלים. האם לא היה כעת בגיהינום?!


אני אישית לא מתחבר לשפה בכלל
נשמע לי מאולץ מדי המילים הגבוהות, ולפעמים זה היה ממש נראה לי לא נחוץ =
ציטוט:
של הלגיון שלך, חדל אישים מטומטם שכמוך!"

חדל אישים, שזה אחלה ביטוי (אני מבטיח לעצמי להשתמש בזה פעם הבאה שמישהו מעצבן אותי) לא התחבר עם מטומטם, שזה מילה שהייתי נותן לכל דמות בת 8 בלב רמת השרון להגיד..
שוב, יכול להיות שזה פשוט העניין שאני לא אוהב בכלל את השפה, ממ אבל קראתי כבר דברים שלא הפריעו לי כמו פה^

מלבד זה אחלה תיאורים, דמות מעוררת עצבים שזה חביב, עלילה פותחת טוב, והפרק חותם בשאלה. שזה +1

אגב, ממש הפריע לי "לבדיקה באוניברסיטה באיסטילופן." כאילו אוניברסיטה זה מלטינית נדמה לי
ואיסטילופן, זה מהראש שלך נכון ? כלומר, כל השמות האלה המוקרצים. הם מהראש שלך^ תנסה להיצמד לאיזה משו שיקשור אותם. לא יודע סתם צרם לי לקרוא את זה.. כי זה כזה. תמציא מילה לאוניברסיטה פשוט, או לא יודע. חשבתי שפשוט היה קל לכתוב את המילה הזו, כי היא כאילו יותר טובה מ"מעבדה" או שיט אחר בסגנון.

תודה על הפרסום אחשלי תמשיך


אוניברסיטה באיסטילופן... אני לא אהבתי את זה, אבל מאחר שזה עולם שאני יצרתי יש כמה פינות קטנות שלא סגרתי עד הסוף. תודה על ההערה בכל מקרה.
אני שמח על ביקורת. במיוחד במשלבי לשון. אני אדע מה לתקן לקטעים הבאים שאני אכתוב.
אני שמח שנהנת (או לא) בכל מקרה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי 
הצג הודעות קודמות:      
שליחת הודעה חדשהההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה


 עבור:   




צפה בנושא הבא
צפה בנושא הקודם

Based on phpBB forums system