מסעו של ג'ון V2 הגרסא החדשה! הסיפור חייב להשתנות, למדתי מאז אשמח לשמוע תגובות מכו

[Smile :)]

---

הקדמה:
מסעו של ג׳ון זה סיפור שכתבתי עוד בשנת 2012 בהיותי בן כ14-15 עכשיו כעבור 7 שנים אני מרגיש בשל יותר לכתיבת סיפור
לקחת את הרעיון המקורי לשדרג אותו לשחק איתו לתקן אותו ולהמשיך אותו.
אני לא יודע אם אני באמת אכתוב מספיק פרקים השאיפה היא בן 10 ל20 פרקים... ולכתוב פרקים ארוכים בהרבה יותר מאשר שכתבתי כילד.
אשמח מאוד במידה ותוכלו לתת הערות לתקן איפה שצריך,(בין אם שגיאות כתיב או בין אם דברים שאינם הגיונים).
תודה רבה לכל מי שהחליט לקרוא את זה! קריאה נעימה (: ❤

הסיפור המקורי לחץ כאן



פרק 1 מי אתה ג'ון ג׳ייב.

חשבתם שהחיים שלכם דפוקים, כנראה שעוד לא שמעתם את הסיפור שלי... ככה חשב לעצמו ג'ון באותו היום.
הסיפור של ג'ון מתחיל עוד לפני כמה אלפי שנים, שמעתם פעם על המושג איש זאב? ערפדים?
עוד במעמקי ההסטוריה היו סיפורים קרבות מרהיבות בין אנשי הזאב לערפדים, מחלמה מלאה בדם צער וכאב בין כל הצער והכאב הזה נפגשו נער ונערה, למרות שידעו שאסור להם להתקשר זה לזה לבסוף הם נכנעו לאהבה של חייהם לאהבה אסורה.
לזוג האוהב נולד ילד אסור, ילד קטן ותמים, מה שגם גרם למלחמה לפרוץ עוד יותר בכוח, הנער והנערה היו לא יותר מאשר הנסיך של אנשי הזאב והנסיכה של הערפדים.
שני הצדדים נלחמו למי הילד שייך למי הוא צריך להיות הדור הבא, כעבור שלושה שנים של שפיכת דמים וכאב רב, החליטו מועצת הקסם להתערב בעניינים, הם פסקו דין, כל יצור קסם שרוצה לצאת למלחמה יושמד, על כל הצדדים לשמור מרחק אחד מהשני, המועצה - חמישה זקנים שמייצגים מים אדמה אש אוויר והמנהיג שלהם האור. הרימו כל החמישה יד ויצרו פתח הם יצרו עץ ענקי המגיע לגובהה 12 מטרים מיי שנכנס לתוך העץ והיה בעל כוחות קסומים היה מגיע לעולם חדש שבו כל צד של יצורים קסומום נמצא בתכום שלו ובטרטויה המוקצת לו.
בנוגע לילד המועצה החליטה להרוג אות ולהשליח אותו אל הנהר הם הקפיאו אותו לגוש קרח אחד יפייפה והשליחו אותו אל תוך המים בנהר, השמיים התבהרו וסוף סוף החל לרדת שקט אל עולם בני האדם, המועצה הצילה את האנושות.


שמש עלת לאוויר הצלול, בוקר חדש ויפה מאיר על תושבי העיר אוראו, זוג אנשים צעירים יצאו לפארק ליד הנחל לעשות פיקניק,
היה זה יום קיצי שניהם נכנסו אל תוך הרכב נסעו יחדיו והגיעו אל הנהר
"איזה יום יפה אהובי הלוואי שנחייה כל החיים ימים מאושרים כאלה" אמרה האישה "בעלי יוסף אני זכיתי בך"
"אישתי כמה פעמים אני צריך לחזור על זה, כאן תקראי לי יאוסוף שלא יגלו שאנחנו יהודים מישל" השיב יוסף
מישל הביעה פרצוף מרוגז "אז למה אני נשראת מישל?, מר יאוסוף" השיב הבעל ישר "כי זה שם נפוץ בעולם, וחוץ מזה אני אוהב את השם הזה יקרתי"
הזוג היה זוג רומנטיקן הם היו מאוהבים עד האין סוף ומעבר אך דבר אחד הפריעה לזוג המקסים, הם לא הצליחו להביא ילדים
אל העולם, הכאב היה מתוק מר, כמה שהם אהבו ככה הם גם כאבו.
-הזוג הגיע אל הנהר מחובקים הולכים יחדיו האישה התחילה לבנות את האוהל הגבר דג ובישל ולפתעה הם הבחינו במשהו צץ במים היה זה לא אחר מאשר ילד הנראה כבן 3!
הבעל רץ מהר צלל אל תוך הנהר והוציא משם את הילד, הוא היה יפייפה כמו יצור קסום כמו האגדות על הערפדים אבל גם הוא היה כבד יחסית לגילו וחזק הרבה ממה שאמור להיות ילד קטן.
"זה הילד שלו חיכינו" אמרה מישל בדמעות "יוסף זה יונתן זה מתנת האל"
"בואי ניקח את הילד איתנו אהובתי, נקרא לו ג'ונתן שלא יחשדו האל נתן לנו מתנה מדהימה, היי ג'ון אנחנו נשמור עליך מכל משמר ילדי הקטן" אמר יוסף וניגב את דמעותיו.

אתם יודעים, אולי זה נשמע סיפור מופרח מידי מה שההורים שלי סיפרו לי, עבר כלכך הרבה שנים מא היום ג'ון בן 14
הוא נער יפייפה בעל עיניים ושיער אדום כורד, הוא יפייפה ומוכשר הוא חזק מאוד אבל מאוד צנוע בכל מה שקשור אליו.
הוא לא ילד רגיל ההורים שלו הבחינו בזה כבר מזמן הוא מאוד אוהב לשתות דברים אדומים, פטל תותים ועוד אבל הכי מוזר
שבטעות בשיעור מדעים הוא שתה דם צפרדעים ונהנה מזה, ההוריו החליטו בפה אחד להשאיר את ג'ון לגור בבית ללמוד בפרטיות.

ההמשך לפרק הראשון יבוא בהמשך זה עוד לא גמור! (:

[hipy]

---

סך הכל יש כאן פוטנציאל לעלילה, לא רע.
הכתיבה שלך קצת מבלבלת לפעמים, בעיקר מבחינת המספר.
השורה הראשונה כנראה נכתבה על ידי הגיבור ג'ון, אחר כך ההיסטוריה מסופרת על ידי מספר יודע כל, והפסקה השלישית על ידי דובר שלא הצלחתי להבין איך הוא קשור.

[Smile :)]

---

hipy כתב:

סך הכל יש כאן פוטנציאל לעלילה, לא רע. הכתיבה שלך קצת מבלבלת לפעמים, בעיקר מבחינת המספר. השורה הראשונה כנראה נכתבה על ידי הגיבור ג'ון, אחר כך ההיסטוריה מסופרת על ידי מספר יודע כל, והפסקה השלישית על ידי דובר שלא הצלחתי להבין איך הוא קשור.

היי תודה רבה על התגובה! מאוד ציפיתי לתגובה ממך האמת 😜
מה הכוונה בפסקה השלישית?

[hipy]

---

הפסקה שמתחילה ב
"אתם יודעים, אולי זה נשמע סיפור מופרח מידי מה שההורים שלי סיפרו לי, עבר כלכך הרבה שנים מא היום ג'ון בן 14 "

[ציטוס]

---

תוסיף עוד פסיקים ובכללי תתקדם לאט יותר, כרגע זה נשמע כאילו אתה מנסה להריץ את העלילה כמה שיותר מהר... זה כיף שהסיפור נבנה לאט יותר ויש יותר תיאורים והסבר של איך הסצנות נראות
לא לאט מדי כמובן

[ExTal]

---

מלך
רציתי להגיב כבר כמה ימים, אבל לא היה לי זמן פנוי
סיפורים על ליטל פייטר זה תמיד מתעלה על הכל
כאילו
אני כותב הרבה, אבל לחלוטין הדברים הזכורים לי הם העלילות בשקל שרקמתי להנרי דייויס ובאט חח
זה מנצח הכל.
-

לסיפור עצמו:

היו כל מיני שגיאות כתיב [ ההיסטוריה , מלחמה , *שלוש שנים , גובה, טריטוריה, להשליך, השליכו, קייצי , נחיה, יקירתי, הפריע, ]

ביטויים תחבירית לא נכונים, או שנשמעו רעוע [ לפרוץ עוד יותר בכוח (איך ניתן לפרוץ עוד יותר בכוח אחרי שמשהו נפרץ?)
למרות שידעו שאסור להם להתקשר זה לזה לבסוף - להתקשר משמע בטלפון? או להיקשר אחד לשני?
שני הצדדים נלחמו למי הילד שייך למי הוא צריך להיות הדור הבא - לא מנוסח טוב
הם פסקו דין - שופט נותן פסק דין, הם גזרו פסק דין/פסקו את הדין על.. (ניתן להשתמש בביטוי הם פסקו דין בו/שאומר/לפיו כל יצור... {הכוונה היא שהמשך המשפט שמפרט את הדין הופך את המילה "דין" לנושאת משמעות נפרדת ולא מצורפת ל"פסק דין" ואז זה תחבירית הגיוני}) (ני מקווה שהצלחתי להסביר חחח)
ויצרו פתח הם יצרו - הוספת פסיק + שימוש כפול באותה מילה
שמש עלת לאוויר הצלול, בוקר חדש ויפה מאיר - שמש עלתה, בוקר מאיר: שימוש בלשון עבר ואז בלשון הווה. נכון יותר לכתוב בוקר האיר ולהמשיך את רצף הכתיבה באותו לשון.
כאלה" אמרה האישה "בעלי - אמרה האישה והוסיפה ____. (יותר נכון תחבירית)
ובישל ולפתעה הם הבחינו- ולהפתעתם הם הבחינו ]

שימוש מוגזם במילה יפייפה

בנוסף היפי העיר נכון לגבי הסגנון והגוף בו אתה כותב, שמבלבל לעיתים רבות כי לא ברור אם ג'ון מדבר, או מספר כלשהו מדבר ובמשפט אחד מבינים ככה ומשפט אחר כך זה משתנה.

ציטוט:

סיפרו לי, עבר כלכך הרבה שנים מא היום ג'ון בן 14 הוא נער

דוגמא בולטת^


נראה לאן תיקח את זה.
המבנה העלילתי נשמע מאוד מוכר וערבוב של ז'אנרים. אבל זה התחלה ואפשר לפתח את זה לאלף מקומות בטח.

אני לא אשקיע ככה בפרקים הבאים.

טנקס מלך